האם רשאי המעסיק לערוך מעקבים אחרי אימיילים של עובדים? האם אין זו חדירה ופגיעה בפרטיות העובד, והאם עובדות מפלילות שנמצאו, יכולות לשמש עילה לפיטורים?
נשיא ארה"ב, בוש הבן, החליט לוותר על השימוש בדואר אלקטרוני לתקשורת משפחתית ועבר לטלפון כדי לשמור על פרטיותו. את התקשרויותיו היומיות עם אחיו, מושל פלורידה, העביר לטלפון עוד בתחילת נובמבר, אבל עם כניסתו לתפקיד אמר שיקפיד לשמור על תקשורת קולית גם עם אביו, הנשיא לשעבר. בוש הבן הבהיר שלא יוכל לטעון, או לצפות, לפרטיות המידע שיעבור, ולכן הוא מעדיף שלא להשתמש בדואר הרשת.
אין לדעת אם היה זה הדואר האלקטרוני במקרה של מוניקה לוינסקי, או של ביל גייטס במשפט מיקרוסופט, שהניעו את הנשיא החדש לחשוש מהדואר האלקטרוני. נראה ששאר האוכלוסיה לא הפנימה את העובדה שדואר אלקטרוני ניתן לתפיסה, ואם זה נעשה על ידי המעביד, ברוב המקרים גם חוקי לחלוטין.
בניגוד למיתוס באחת מחברות ההיי–טק הישראליות המפורסמות, התעורר חשש לפעילות אינטרנטית חריגה של העובדים, הותקנה תוכנת מעקב ונמצאו חריגות רבות ממדיניות החברה. במקרה זה החליטה החברה שלא לפטר איש מהעובדים, למעט אחד, שפעילותו הוכחה בדרך אחרת ולא בעזרת תוכנת המעקב. בארץ לא ידועה פסיקה קובעת בנושא, אבל העובדה שתוכנות מעקב שכאלו מפותחות כאן, מעידה על הבנת הצורך וכנראה גם על יישום.
האם רשאי המעסיק לערוך מעקבים שכאלו? האם אין זו חדירה ופגיעה בפרטיות העובד, והאם עובדות מפלילות שנמצאו, יכולות לשמש עילה לפיטורים?
בניגוד למיתוס המקובל, שארה"ב היא מעוז הפרטיות, ההגנה המחוקקת בנושא זה חלשה הרבה יותר מבאירופה. הגישה האמריקאית (שאולי תשתנה), היא לתת לשוק לקבוע את החוקים שלו. הבדלי גישה אלו נבחנים עכשיו בהסכם שאושרר לאחרונה בין אירופה לארה"ב.
זה לא ארון עד כה זוכו בארה"ב כל המעסיקים שנתבעו על פגיעה בפרטיות עובדיהם בעקבות מעקב אחר הדואר האלקטרוני. תהליך זיכויים היה קל יותר ככל שמדיניות החברה שלהם בנושא היתה ברורה יותר. אחד המקרים המעניינים היה של McLaren vs. Microsoft Corporation משנת 1999.
במקרה זה טען העובד שהעובדה שקיבל אפשרות מהחברה לבנות סיסמה אישית למחשב במשרדו יצרה אצלו ציפייה סבירה לפרטיות. הוא טען לדמיון בין מצבו למצב בו החברה מספקת ארון אישי (Locker) לעובד, המרכיב עליו את מנעולו.
בית המשפט לא הסכים לאנלוגיית הארון משני טעמים עיקריים, האחד – כיוון שארון שכזה מסופק לעובד לצורך אכסון חפצים אישיים בלבד, לעומת המחשב, שסופק לעובד לביצוע עבודתו. הטעם השני הוא שדואר אלקטרוני עובר ברשת ציבורית, ומכאן שהוא נגיש לגופים שלישיים היכולים ליירטו, בעוד שהארון לא נחשף לשום גוף אחר חוץ מהעובד.
המחשב, כך הסביר השופט, ניתן לעובד לצורך ביצוע עבודתו, ובמסגרת זו איפשר לו לשלוח ולקבל דואר. לכן, בית המשפט ראה את אותן הודעות דואר לא כרכושו האישי של העובד, אלא כחלק אינהרנטי של סביבת המשרד. בית המשפט סיכם שמשקל רצונה של החברה למנוע הערות לא מתאימות ולא מקצועיות, או אפלו פעילות לא חוקית במערכת הדואר האלקטרוני, עולה על המשקל שבפגיעה בפרטיות העובד באותן תקשורות.
החוק באירופה ובישראל באירופה נכנס בשנה שעברה החוק להגנת המידע והפרטיות לתוקפו, אלא שכל מדינה באיחוד אחראית לבניית האמצעים לאכיפתו. האיחוד האירופי הכריז בצורה ברורה שהוא רואה את פרטיות מקום העבודה כחלק מזכויות האדם.
בגרמניה מצפים בחודשים הקרובים לחוק המגביל את מעקב המעסיקים אחר הדואר האלקטרוני של עובדיהם. דובר AOL בגרמניה, המצדיק שימוש פרטי בדואר אלקטרוני בעבודה, רואה בו כלי שימושי ויעיל החוסך את כל השיחות הפרטיות שהיו נעשות קודם בטלפון.
בהולנד, בה אחוז חדירת האינטרנט בעבודה הוא מהגבוהים באירופה, חתמה החודש המלכה על חוק המאפשר למעסיקים לעקוב אחרי השימוש ברשת ובדואר האלקטרוני בזמן העבודה. למעשה משתמש החוק בסעיף (21) בחוק האירופי, המאפשר למעסיקים לעקוב אחר העובדים. החוק ההולנדי מתנה מעקב זה ברשימה ארוכה של דרישות. בין הדרישות נמנית החובה להסביר לעובדים את מערכת המעקב ויכולתה. החוק פונה גם לעובדים ומבקש מהם להפריד דואר פרטי מדואר עסקי, ומהמעסיקים דורש להימנע ממעקב על דואר ש"על פניו" ברור שהוא פרטי.
גם בריטניה הרחיבה לאחרונה את סמכות המעסיקים לעקוב אחר תקשורת עובדיהם, וזכתה לתגובות נזעמות של איגודים מקצועיים במדינה.
בקליפורניה חוקק בשנה שעברה חוק המחייב את המעסיקים להודיע לעובדים שהם במעקב. הצדקת השימוש באינטרנט בעבודה רואה בהקטנת "החלוקה הדיגיטלית" מטרה קדושה. חלוקה זו היא האפליה שנוצרה באוכלוסיה בין אלו שיש להם גישה למחשבים ולרשת – והשאר. זה, דרך אגב, היה אחד הנושאים המרכזיים בדאבוס.
בארה"ב קיים ברקע פרויקט קארניוור (Carnivore) של ה-FBI, המאפשר לרשויות לבדוק דואר אלקטרוני החשוד בפעילות פלילית. הביקורת הציבורית על פרויקט זה בארה"ב הופנתה לממשל, שיכול בקלות להפוך כלי זה לכלי פיקוח ומעקב אחר האוכלוסיה. שר המשפטים בממשל החדש (ג'ון אשקרופט) הבטיח לבדוק היטב את הפרויקט וההשלכות שלו על הצבור עם היכנסו לתפקיד.
נראה שהמעסיקים הישראלים יעשו טוב לעצמם אם ימסדו את מדיניות החברה בנושא הדואר האלקטרוני, ויביאו אותו לידיעת עובדיהם. העובדים מצדם יעשו טוב אם לא ישתמשו בדואר האלקטרוני של העבודה בנושאים שאינם רוצים לחשוף.
ד"ר מקסים ארבל מתמחה בממשק שבין החוק והטכנולוגיה, חוקר ויועץ